1. נראה לעניות דעתי לפום ריהטא שלא קיים

לדעת מרן ביורה דעה (סימן שטו סעיף א)

1. אסור להוריד שירים מאתר זה גזל, אלא

אסור לשבור את השוק וכל שכן שעושה כן

וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב. ג)  

א. כיון שבאמת אתה טרחת לאסוף כסף זה

שאר העמים התבוננו נקודתית בכל מכה ומכה בפני עצמה, ולכן תלו זאת באיזה ‘מזל’ או ‘אליל’ רע שהשתלט על מצרים, ואילו יתרו שם לבו על הקשר הפלאי הרקום בין כל עשר המכות, האורג אותם לכלל רצף אחד, והבין שלא יכול להיות כאן מזל אקראי. רק יד מכוונת – ידו החזקה וזרועו הנטויה של בורא העולם, יכולה לנהל את השתלשלות המכות בצורה כה מדויקת. המבט השלם על מכלול עשר המכות והסדר הפנימי שלהן, הקנה לו זוית ראיה בלעדית שהביאתו לעשות צעד מעשי – לכתת רגליו אל המדבר ולהתאחד עם העם היהודי.

א. נראה שאסור שאין במים בישול אלא חימום,

אינך צריך לזכות שוב בחלקך בגינה כי כל

כיון שלא ידעו הבעלים מהגניבה אין צריכים לדעת

על וישחט כתוב במדרש מאור האפלה (הובא בתורה

לא הבנתי מה שייך להוריד שיר או שני

קרקע של יהודי שהשתלט עליה גוי, מלבד חשש

האחרונים נחלקו בהגדרתה ההלכתית של חברה בע"מ (עיין

תחילה יש לדון האם החפצים לא שייכים לשולח.

אם תרמת אותם לשם, אם כן הרי הם

א) נראה שיש לשאול מהאחראי אם הבעלים מרשים.

מותר. שכל השולח על דעת החוקים של הדואר

אם התייאשו הבעלים מהגנבה, גם אם לא שיפץ

עיין למוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל בספר מלוה ה'

אין בזה כלום, אבל מלכתחילה לא להשתמש בספר

כבר נהגו שגבאי בית הכנסת הם כשבעה טובי